מתנות מהסוג שמכינים
מכירים את זה שהחיפוש נהיה מייגע ומלחיץ? מה כבר אפשר לתת לאדם שיש לו הכל?
אז חשבתי על זה והגעתי למסקנה.
פשטות.
מרגישה שהעולם שלנו הפך לחומרי מדי.
הכל מתועש ושבלוני והרבה פעמים חד פעמי במובן של לא שימושי, או סתמי.
ויש לי פתרון
לא חייב לקנות,
אפשר להכין, לעשות, לייצר.
למי יש זמן אתם שואלים? השאלה איך מסתכלים על זה.
אגב, כשהתכולה מסתיימת, אפשר להשתמש בצנצנות שוב ושוב.

זה יותר חסכוני, זה יותר סביבתי, שימושי, ומה .שבטוח זה טעים
ריבת תפוזי דם ווניל אמיתי \ "המצנצנת"
הם מגיעים לתקופה מאוד קצרה בשנה, בסביבות חודש פברואר, זה הזמם לתפוס אותם ולהפוך אותם לריבה בצבע עמוק עם טעם חמצמץ ומרירות עדינה עדינה, שתזכיר את ימי החורף. ומי שממש לא מתגעגע לחורף, יכול להתפנק על לחם מרוח בחמאה, אפשר גם להוסיף לחליטה של תה.
כמות לכ- 6 צנצנות של 350 מ"ל
1500 תפוזים (5-6 תפוזים) – עדיף עם קליפה עבה ובצבע כתום עמוק.
1200 סוכר
כוס וחצי מים
מקל וניל
איך מכינים?
לקלוף את התפוזים עם קולפן
לסדר בסיר גדול ולמלא מים
להביא לרתיחה ולבשל חמש דקות כדי להוציא את המרירות
לסנן מהמים ולצנן.
נקטום את הקצוות, נחתוך לחצי, ואז לרבעים (אפשר גם לשליש) נפרוס לרצועות דקות של 2\1 ס"מ.
בסיר אמייל\ברזל\ נירוסטה (רק לא אלומניום) נמיס את המים עם הסוכר ומקל הוניל, אליהם נוסיף את התפוזים, נביא לרתיחה, ונבשל על אש גבוהה במשך חצי שעה תוך כדי ערבוב, ננמיך את האש לבינונית כשהריבה מבעבעת למשך עוד חצי שעה, יש לערבב מדי פעם כדי למנוע הדבקות לסיר.
בינתיים לעקר בתנור בחום של 160 מעלות את הצנצנות השטופות לזמן של 15 דקות.
נדע כשמוכן כשבועות הקצף הופכות שקופות, הסירופ מסמיך ונעשה את מבחן הצלחת. נמזוג לצלחת קרה מעט מהסירופ, נמתין כמה שניות ונעביר אצבע במרכז. אם הסירופ חוזר למרכז במהירות, יש להמשיך לבשל. אם הסירופ התקשה או חוזר לאט מאוד, הריבה מוכנה.
להוריד מהאש ולצקת את הריבה לצנצנות כשהן חמות.

הצבע העמוק של הריבה הזו מחמם את הלב.
