ריבה מקליפות אבטיח

אפשר להגיד שאחרי מנגו, אבטיח הוא הפרי האהוב עליי.
אבא שלי היה אלוף העולם בלבחור אבטיחים. כשהייתה מתחילה העונה, תמיד היה מספר שבקיץ כילד היה עובד עם דוד שלו על משאית אבטיחים בבת ים.
ערב אחד, הלכנו יחד לטיול בשכונה, נכנסנו לירקן השכונתי, ואבא שלי התחיל לתופף שם על האבטיחים.
הוא נעצר על אחד ואמר לי בחצי חיוך, זה לבן לגמרי מבפנים.
ניגש למוכר ואמר לו "האבטיח הזה לא שווה כלום, הוא לבן מבפנים" המוכר אמר לו, "לא יכול להיות" .
אבא שלי התעקש, "תפתח אותו, אם הוא אדום מבפנים, אני לוקח אותו".
המוכר לקח את הסכין הענקית, וחצה אותו לשניים.
עמדתי מהצד, בציפייה מתוחה.
האבטיח היה לבן.
אבא שלי היה מבסוט, המוכר פחות, ואני הייתי הכי גאה בעולם, הרי אבא שלי יודע הכל.
קיבלתי חיוך של התנצחות עם קריצה של אמרתי לך.
עד היום אני מתופפת להנאתי על אבטיחים, זה תמיד מזכיר לי אותו.
יש לי תחושה שזה עובר בגנים.

למתכון

קילו קליפות קלופות עם מעט פרי וחתוכות לקוביות. כמו בתמונה.
חצי קילו סוכר
כוס מים.
2 עלי גרניום לימוני (לא חובה)
4 מסמרי ציפורן (לא חובה)

לערבב את הסוכר והקליפות, לצקת כוס מים ולהוסיף את התבלינים.
לבשל על אש בינונית גבוהה ולוודא שלא נשרף תוך כדי ערבוב עד לצמצום הנוזלים כשלושת רבעי שעה.
להוסיף כף לימון.
להמשיך לבשל 10 דקות נוספות.
לעשות את מבחן הכף, אם הנוזל נוזלי מדי להמשיך ולבשל עוד 10 דקות או עד שהנוזלים מסמיכים.
בינתיים לעקר צנצנת או 4 של 350 בתנור או עם מים רותחים (גם את המכסים).
ליבש היטב ולצקת את הריבה כשהיא חמה לצנצנת החמה.
לחכות שיצטנן ולמקרר. יש לה זמן מדף של חצי שנה , להקפיד לא להכניס כלים מלוכלכים לצנצנת.

לא יודעת מה אתכם, זה מספק אותי לדעת שבמקום להשליך את הקליפות ולייצר פסולת, אני מייצרת ריבה טעימה ומתקתקה.

לא לשכוח לצלם ולתייג אותי שאתגאה.